עש"א 66066-11-22

תקציר

במקרה הנדון, השאלות המשפטיות התמקדו בשאלה האם מפקח יכול לאשר פרויקט חיזוק בית משותף הכולל ניכוי שטח מדירות בודדות, והאם ניתן לקבל החלטות כאלה כנגד התנגדות מיעוט, בהינתן אישור רוב לפי חוק השיבור. המערערים ערערו על ממצאי המפקח מכמה טעמים: הדיירים לכאורה לא הסכימו, המסמכים היו שנויים במחלוקת והוצעו תכניות חלופיות. בית המשפט אישר במידה רבה את החלטות המפקח, וקבע כי התוכנית הקיימת סבירה, כאשר רוב בעלי הדירות הסכימו והבינו בבירור את השלכות הפרויקט, שכן למעלה מ-80% הסכימו לכך. טענות המערערים בדבר זיוף ואי הבנה לא נתמכו בראיות. צוין כי המסגרת המשפטית מסמיכה את הממונה לפתור סכסוכי חיזוק כאמור גם כאשר נגרם נזק קנייני קל, ובלבד שהרוב תומך בפרויקטים כאמור. החוק נועד לשמור על זכויות הקניין תוך הקלה באמצעים חיוניים לשלום הציבור, כמו חיזוק רעידות אדמה, בהתאם ליעדי תמ"א 38. פסק דין זה אישר את סמכותו של המפקח על רישום המקרקעין לאשר עבודות הפוגעות מעט בזכות הקניין לטובת תועלות ציבוריות ובטיחותיות משמעותיות, דחה את הערר והדגיש את האיזון הדק בין זכויות הקניין הפרטי לבין האינטרס הציבורי. בית המשפט הגיע למסקנה ללא צווי הוצאות בשל הסוגיות המשפטיות החדשות שהציגו המערערים.