תאד"מ 29746-03-22

תקציר

התובעת, חברת מסעדות, תבעה את הנתבעת, מסעדנית במקצועה, בגין אי כיבוד שני שיקים בסך כולל של 29,625 ₪, שניתנו כתמורה בגין רכישת ציוד המסעדה של התובעת. הנתבעת טענה כי לתובעת לא הייתה זכות למכור את הציוד שכן רובו היה שייך למשכיר וכי היה כשל תמורה, הטעיה וחוסר תום לב מצד התובעת. עם זאת, בית המשפט מצא לטובת התובעת, וקיבל את גרסתה לאירועים כאמינה יותר. נקבע כי הנתבעת אכן הסכימה לרכוש את ציוד המסעדה בסכום האמור, אך מאוחר יותר ביטלה את העסקה. בית המשפט ציין כי הנאשם לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להפריך את חזקת התמורה בגין השיקים וכי הגנתו לוקה בחוסר אמינות. זאת ועוד, בית המשפט פירש את ההסכם בין הצדדים כהסכם למסירת המסעדה כמות שהוא (as is), כלומר הנתבע קיבל את הציוד במצבו הנוכחי, על כל מעלותיו וחסרונותיו, ועל כן טענותיו בדבר פריטים חסרים אינן מהותיות. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 29,625 ₪, בצירוף ריבית והוצאות.