ע"פ 4148/03

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתיק פלילי שבו דירקטור בתאגיד הואשם באי נקיטת אמצעים להבטחת עמידת החברה שלו בחוקי ההגבלים העסקיים. סעיף 48 לחוק הרלוונטי מטיל על דירקטורים אחריות לוודא שהחברות שלהם מצייתות לחוק, והמערער הורשע לפי סעיף זה. המערער טען כי לא היה מודע להסדרים הבלתי חוקיים, ושגה בית המשפט המחוזי בכך שלא קיבל הגנה זו. עם זאת, השופט שבחן את הערעור דחה טענה זו, בקובעו כי המערער לא נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח את עמידת החברה, גם אם ייתכן שלא היה מודע להסדר הבלתי חוקי הספציפי. השופט הסכים עם קביעת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה למערער היה די זמן לנקוט באמצעים מקדימים, אך לא עשה כן. פסק הדין מדגיש עוד יותר את אחריותם הכבדה של מנהלי התאגידים, המצופה מהם להבטיח באופן יזום את חוקיות ארגוניהם, במיוחד בנושאים בעלי עניין לציבור. השופט ציין כי המערער לא הורשע על יסוד אשמה מוסרית אלא על יסוד אחריותו "המיניסטריאלית" למעשי החברה. בנוסף, הנסיבות המקלות שהוצגו הוכרו אך לא נחשבו מספיקות כדי להצדיק ביטול מוחלט של האישומים, נוכח חשיבות ההרתעה בממשל התאגידי. לפיכך, הערעור נדחה, והמערער ירצה את העונש הקל שהוטל עליו בעבר. פסק דין זה נתמך על ידי השופטים א. א. לוי ומ. נאור.