ת"פ 56120-02-22

תקציר

הכרעת הדין דנה בבקשה לבטל את הרשעתו של נאשם שביצע ריבוי עבירות אלימות במשפחה והפר צווי הגנה. בית המשפט מחליט לאשר את ההרשעה, שכן היא אינה מקיימת את שני התנאים המצטברים לביטול הרשעה. ראשית, הנאשם לא הביא ראיות מספיקות לכך שההרשעה תפגע קשות בסיכויי השיקום שלו, והטענות בדבר השלכות מקצועיות וכלכליות לא נחשבו חריגות או קונקרטיות דיין. שנית, סוג העבירה, אלימות במשפחה כלפי קטין והפרת צווי הגנה, אינו מאפשר לבטל את ההרשעה מבלי לפגוע בשיקולי הענישה של הרתעה ואינטרס ציבורי. השופט מדגיש את חומרתן של עבירות מסוג זה, במיוחד כאשר הן מבוצעות על ידי שוטר, ואת הצורך בענישה בלתי מתפשרת. בהמשך לגזר הדין, בית המשפט קובע כי טווח הענישה הראוי יהיה בין תקופת עבודות שירות קצרה ל-10 חודשי מאסר, בהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו, בפגיעה ובמדיניות הענישה בגין עבירות מסוג זה. בגזר דינו של הנאשם מביא השופט בחשבון את נסיבותיו האישיות החיוביות, לרבות חייו היציבים הקודמים, שירותו הצבאי, הקריירה המשטרתית ארוכת הטווח שלו, תעסוקתו ולימודיו הנוכחיים. בנוסף, נשקלת גם הודאתו של הנאשם, חרטה ומעורבותו הטיפולית. הגורמים השליליים כוללים את המשך האלימות המילולית והרגשית כלפי המתלוננת ואת הפרעת הדחק הפוסט-טראומטית של הנאשם. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם בסך הכל 11 חודשי מאסר, מאסר על תנאי לתקופות שונות ותשלום פיצויים, כאשר העונש ירוץ באמצעות עבודות שירות. השופט מסיים בהדגשת ההשפעה המרתיעה של גזר הדין ומקווה שהנאשם יפנים את חומרת מעשיו.