ע"מ 35716-07-18

תקציר

המערערת ערערה על החלטת המשיב לשלול ממנה ניכוי מס על סמך חשבוניות מס מסוימות, וכן ערערה על שומות מס עסקאות לשנים 2014 ו-2015. המערערת טענה כי החשבוניות הוצאו כדין וכי נקטה בכל האמצעים הסבירים לאימות החשבוניות וזהות העוסקים. עוד טענה כי המשיב התעלם מכך שהעבודה המתוארת בחשבוניות אכן בוצעה, וכי המשיב לא ערך ניתוח כלכלי של הדוחות והנתונים שהוגשו. בית המשפט קבע, כי המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה לפי המבחן האובייקטיבי, שכן לא הצליחה להוכיח כי חשבוניות המס הוצאו כדין. עוד מצא בית המשפט כי המערערת לא ביצעה את הבדיקות הנדרשות, ועל כן אינה נופלת בגדר החריג של המבחן הסובייקטיבי. באשר לשומות העסקה לשנים 2014 ו-2015, קבע בית המשפט כי המערערת לא הצליחה להוכיח את טענותיה, וכי ראיות המשיב סותרות את טענותיה. לפיכך דחה בית המשפט את הערעור במלואו והורה למערערת לשלם למשיב 45,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.