ת"א 38210-03-20

תקציר

בית המשפט הגיע למסקנות הבאות בנוגע למחלוקות בין התובעת, שרכשה דירה מהנתבעת, לבין היזם הנתבע, יחד עם צד שלישי שניהל את בניין הדירות. ראשית, הטענה כי הנתבע לא תיקן ליקויי בנייה בדירה התקבלה באופן חלקי. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 22,435 ₪ בגין ליקויי בניה, שיתוקנו על ידי התובע, לרבות רכיב המע"מ. שנית, הטענה בדבר איחור במסירת הדירה לא הוכחה, שכן בית המשפט קיבל את טענת הנתבעת כי האיחור נגרם מנסיבות שאינן בשליטתה, כפי שנקבע בהסכם המכר. דרישות חברת החשמל גרמו לשיהוי שהנתבעת אינה אחראית לו. גם טענות התובעת לנזק לא ממוני עקב התנהלות הנתבעת, לרבות עוגמת נפש, התקבלו באופן חלקי. בית המשפט פסק לתובע פיצויים לא ממוניים בסך 10,000 ₪, וקבע כי הנתבע פעל כלפי התובע באופן לא ראוי ולא הוגן בנוגע לדרישות התיקון, והאשים את התובע באופן כוזב. עם זאת, טענות אחרות על בריונות וסחיטה הקשורות למקום חניה לא הוכחו. כמו כן נפסקו לתובע הוצאות, לרבות שכר טרחת מומחה ושכר טרחת עורך דין. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 32,435 ₪ בגין ליקויי בניה ועוגמת נפש, בצירוף הוצאות נוספות. בתוך כך, חויב הצד השלישי לשפות את הנתבעת בגין תשלומים אלה, שכן היא אחראית לנזקים. כמו כן חויב הצד השלישי לשלם הוצאות נוספות לנתבע, לרבות חלקו בשכר טרחת מומחה ובשכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והמזכירות התבקשה לשלוח את פסק הדין לשני הצדדים לסיום התיק.