רע"א 846/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת תובע לביטול החלטה קודמת הדוחה את תביעתו. התביעה נדחתה במקור בשל אי הפקדת ערבות על ידי התובע במועד שנקבע כאמור בתקנה 519(ב) לתקנות. על פי התקנה, התובע רשאי לבקש את ביטול הדחייה מסיבה מספקת, שתינתן לפי שיקול דעתו של בית המשפט. בפסק הדין מודגש כי התנהלות התובע אינה הגורם המכריע היחיד וכי יש לאזן בין מספר אינטרסים ושיקולים, כפי שפירט השופט גרוניס בהחלטות קודמות. אלה כוללים את ציפיותיו והאינטרסים של הנתבע, את האינטרס הציבורי ואת זכותו של התובע לגשת לערכאות. במקרה זה, משך הזמן שחלף מאז דחיית התביעה – כארבע וחצי שנים – פועל לרעתו של התובע ויוצר ציפייה לגיטימית שהתביעה לא תחזור על עצמה. השופט מסכים גם עם ממצאיו של בית משפט קמא לפיהם המבקש לא פעל בדחיפות מספקת וכי החייאת התביעה תגרום נזק ראייתי לנתבעים. בסופו של דבר, השופט מגיע למסקנה כי אין עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא ודוחה את הבקשה, תוך שהוא מציין כי טענות המבקש חסרות שחר וכי חלק מהמקרים הנזכרים אף עשויים להיות חסויים על פי חוק. המבקש חויב בהוצאות המשיבים, בסך של 10,000 ₪.