ע"פ 6294/10

תקציר

בפסק דין זה נדחה ערעורם של שני מערערים על גזר דינם על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע. הם הורשעו בהחזקת נשק ותחמושת שלא כדין, וכל אחד מהם נידון ל-10 חודשי מאסר בפועל ולתקופה מקבילה של מאסר על תנאי. המערערים, שנתפסו כשברשותם אקדחים טעונים ומחסניות, טענו כי מעשיהם נועדו להגנה עצמית בעיצומו של סכסוך שבטי. עם זאת, בית המשפט לא קיבל טענה זו, תוך הדגשת האיום החמור הנשקף מעבירות אלה לשלום הציבור ודחה כל הצדקה לשפיטה עצמית בסכסוכים שבטיים. בית המשפט התחשב בהיעדר עבר פלילי משמעותי של המערערים, בתפקידם כמפרנסי המשפחה, בהבעת החרטה ובהמלצה לעבודות שירות. למרות שיקולים אלה, בית המשפט הותיר על כנו את עונשו, תוך הדגשת חשיבות ההרתעה וביטחון הציבור נוכח הפוטנציאל של נשק להסלים את האלימות העבריינית בישראל. הוזכרו פסיקות רלוונטיות קודמות שתמכו בענישה חמורה על עבירות נשק, ללא קשר לטענת הגנה עצמית. ערכאת הערעור לא מצאה סטייה חריגה בפסק הדין הראשוני המצדיקה התערבות. ניסיונם של המערערים להראות כי התרחקו מחמולתם לא היה בו כדי לשנות את התוצאה. לפיכך נדחה הערעור, והמערערים היו אמורים להתייצב לריצוי עונשם.