רע"פ 1901/13

תקציר

לבית המשפט מדיניות מחמירה לקבלת בקשות רשות ערעור, הניתנת רק במקרים חריגים שיש בהם חשיבות משפטית או ציבורית משמעותית או עיוות דין. בנוסף, בית המשפט אינו נוטה לקבל ערעורים שמטרתם להקל בעונשים, אלא אם כן העונש חורג מהמדיניות. הבקשה, שעניינה עבירת אחריות קפידה של נהיגה בחוסר זהירות במהירות של 234 קמ"ש בכביש במהירות של 90 קמ"ש, אינה עומדת בקריטריונים אלה. היסוד הנפשי של העבירה יוחס לנאשם על בסיס המהירות המופרזת, ושימש ראיה לכוונה פלילית או לרשלנות. הבדיקה המפורטת של היסוד הנפשי בעת מתן גזר הדין, ולא בשלב הכרעת הדין, מותרת לפי סעיף 22 לחוק העונשין ולא הפתיעה את ההגנה. מהירותו של הנאשם, שעלתה על המותר ב-144 קמ"ש, מעידה על מודעות מודעת לנהיגה מסוכנת, המצדיקה את עונש המאסר. זאת ועוד, עברו התעבורתי של הנאשם והצורך בהרתעה תומכים בפסק הדין. מאחר שהבקשה אינה מספקת נסיבות חריגות, היא נדחית, והנאשם נדרש לרצות את עונש המאסר המקורי.