פש"ר 26501-12-18

תקציר

השופט פסק לטובת בקשת הנאמן לבטל העברת זכויות בדירה מחייב לגרושתו, שהייתה המשיבה בתיק זה. הדירה הועברה למשיב במסגרת הסכם גירושין, מספר חודשים לפני שנכסי החייב הועמדו לכינוס נכסים עקב קשייו הכלכליים. השופט הסכים עם טענת הנאמן כי ההעברה נופלת בגדרו של סעיף 96 לפקודה, המאפשר ביטול העברות נכסים על ידי חייב לפני פשיטת רגל. נטל ההוכחה מוטל על המשיב והחייב להוכיח כי ההעברה נעשתה בתום לב ובתמורה יקרת ערך, דבר שהשופט קבע כי לא עשו. השופט התקשה להסתמך אך ורק על עדותו של המשיב, שלא נתמכה בראיות תיעודיות. טענותיה של המשיבה כי שילמה עבור הדירה בהונה העצמי וויתרה על נכסים יקרי ערך וזכויות בגירושין, לא היו משכנעות. כמו כן, קבעה השופטת כי ההעברה לא נעשתה בתום לב, נוכח ידיעתה של המשיבה על מצוקתה הכלכלית של החייבת ומעורבותה בענייני החברה. עם זאת, בהתחשב בכך שהדירה הייתה מקום מגוריהם של המשיב וילדיהם הקטינים של בני הזוג, הציעה השופטת למשיב לממש את זכויות החייב בדירה באמצעות תשלום 400,000 ₪ לקופת הכינוס בתוך פרק הזמן של תוכנית הפירעון. למשיבה ניתנו 30 יום להודיע על עמדתה לגבי אופציית הפדיון, ונפסק כי הוצאות הבקשה, בסך 3,500 ₪, ישולמו על ידי המשיבה אלא אם תבחר לממש את הזכויות. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 4.3.2022.