ת"מ 1230-02-12

תקציר

המבקשת מבקשת לאשר את התביעה המנהלית כתובענה ייצוגית נגד עיריית נשר. העותרת טוענת כי העירייה לא סיפקה לה שירות טלפוני חינם לצורך דיווח על תקלות כנדרש בחוק הגנת הצרכן, ובמקום זאת היה עליה לשלם עבור כל שיחה שביצעה לצורך דיווח על תקלות. הקבוצה אותה מבקש העותר לייצג כוללת את כל הצרכנים שחויבו בגין פנייה למוקד הטלפוני של העירייה. העותר מבקש בשם הקבוצה פיצוי המוערך בכ-675 אלף שקל. העירייה השיבה בבקשה לדחות את הבקשה, בטענה כי יש להפנות אותה לבית משפט אחר, בית המשפט לעניינים מנהליים או בית המשפט האזרחי, בשל היעדר סמכות עניינית, ועוד טענה כי הבקשה נעדרת ראיות התומכות בקיומם של עילות אישיות או הוכחת נזק. השופט קבע כי הבקשה לאישור התובענה הייצוגית מצויה בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, וכי יש די ראיות לתמוך בטענות המבקש, אם כי רמת הראיות אינה גבוהה דיה כדי להצדיק דחייה על הסף. לפיכך דחתה השופטת את בקשת העירייה לדחייה על הסף וחייבה את העירייה לשלם לעותר שכר טרחת עורך דינו של העותר, שנקבע על 3,000 שקל.