ע"פ 3811/21

תקציר

שלושה ערעורים על עונשי מאסר נידונים. המערער 1 הודה בהנחת מטען חבלה בלתי ניתן להפעלה בשיחים לבקשת צד שלישי, והורשע בנשיאת נשק. המערער 2 הודה בתיווך בשתי עסקאות קוקאין רחבות היקף עם סוכן סמוי, והורשע בשני סעיפים של תיווך בעסקת סמים מסוכנים. על כל אחד מהמערערים נגזרו שלוש שנות מאסר, מאסר על תנאי וקנסות, ואילו על המערער 2 הוטלו גם חילוט כספים ורכב. שני המערערים טענו להקלה בעונשם. המערער 1 טען כי המטען אינו תקין, כי עונשם צריך להיות זהה לעונשם של נאשמים אחרים, וכי יש להתחשב בשיקולי שיקום. המערער 2 טען כי ניתן היה למנוע את העסקאות וכי בכתב האישום לא צוין הרווח שנוצר מהמכירות. המדינה, בינתיים, דחפה להחמרת העונשים, ותיארה את הפשעים כפרשיות רחבות היקף ומרובות משתתפים. בית המשפט דחה את ערעוריהם של המערערים 1 ו-2, וקבע כי חומרת עונשם ראויה בהתחשב באופי פשעיהם, תפקידם בהם ועברם הפלילי. ערעור המדינה על עונשו של המערער 2 התקבל, ועונשו הוחמר ל-46 חודשי מאסר.