ע"א 8958/07

תקציר

הכרעת הדין דוחה את שני הערעורים על פרשנות סעיף 8(ג)(3) לפקודה, תוך התמקדות באופן שבו יש למסות את מענקי הפרישה. המערערים טענו כי סעיף זה צריך להגביל את תחולת המיסוי הפרוגרסיבי על מענקי פרישה, בטענה לפריסה טכנית יותר, בעוד שהמשיבים העדיפו גישה של פריסה מהותית. בית המשפט נטה לפרשנותם של המשיבים והדגיש את תכליתו של הסעיף להתייחס באופן מקיף למיסוי מענקי פרישה, וראה בו הישג חברתי שמטרתו להבטיח הגינות לאורך שנות הפריסה. נצפה כי אין למסות את מענק הפרישה כאילו נצבר בשנה אחת אלא לפרוס אותו, בדומה להכנסה רגילה על פני מספר שנים. בית המשפט התייחס גם לתכליות הסובייקטיביות והאובייקטיביות של החוק, והציע כי כוונת המחוקק כיוונה לפריסה משמעותית, הכוללת פטורים ממס החלים בכל שנת פריסה, במיוחד לטובת אנשים עם מוגבלות. זאת ועוד, בית המשפט דחה כל בקשה מותנית ששינתה את פרשנותו המהותית של הסעיף, תוך הדגשת חשיבות השמירה על שלמותם של עקרונות המשפט החוקתי והמנהלי. בסופו של דבר, פסק הדין מתיישב עם הבטחת צדק אופקי במיסוי, המשקף ערכים חברתיים הקשורים לפרישה, ומכיר במטרה החקיקתית הרחבה יותר של הגנה על זכויות הפרט מפני מיסוי מופרז. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעורים ולפסוק למשיבים הוצאות משפט.