ת"פ 1425/02

תקציר

הכרעת הדין דנה באשמתם של שלושה נאשמים שהואשמו במספר עבירות איכות סביבה ורישוי ביחס לניהול לא בטיחותי של לול. נאשמים 1 ו-3 מואשמים בהחזקת למעלה מ-50 ק"ג רעל (פורמלדהיד) ללא היתר, גרימת ריח וזיהום אוויר באמצעות ריסוס הרעל באופן לא בטיחותי וניהול עסק ללא רישיון. נאשם 2, המנהל הטכני של החברה המנהלת את הלול, מואשם באותן עבירות רעל וזיהום. ההאשמות נובעות מתקרית שבה רוסס פורמלדהיד בלול תרנגולות, מה שגרם לבעיות בריאותיות לתושבים הסמוכים. התושבים חוו צריבה ודמעות בשל אדי הפורמלדהיד. השופט קובע כי התביעה הצליחה להוכיח כי הנאשמים החזיקו למעלה מ-50 ק"ג רעל, ולא נקטו אמצעי זהירות בעת ריסוס פורמלדהיד, ובכך גרמו למטרד ריח. השופט מקבל גם את טענת ההגנה כי הנאשמים לא היו אחראים למטרד הריח שנגרם כתוצאה משריפת פגרי ציפורים, שכן האירוע המתואר בכתב האישום היה שונה מהראיות שהוצגו. השופט מוצא את נאשם 3, בעל החברה, אחראי למעשיו של נאשם 2, עובדו, לפי חוק החומרים המסוכנים אך לא לפי חוק מניעת סיכונים, שכן הוא הבטיח את הכשרתו המקצועית של נאשם 2. באשר לאישום של הפעלת עסק ללא רישיון, מציינת השופטת כי בעוד שלנאשמים אכן לא היה הרישיון הנדרש, גם בעלי לולים אחרים באזור פועלים ללא רישיון ואין ראיות לכתבי אישום קודמים בגין עבירה זו. השופט מגיע למסקנה כי האכיפה הבררנית של החוק במקרה זה מוצדקת בשל האופן המסוכן שבו הפעילו הנאשמים את הלול. כתוצאה מכך, השופט מרשיע את נאשמים 1, 2 ו-3 מרוב סעיפי האישום. בבואו לקבוע את העונש מביא השופט בחשבון את היעדר ההרשעות הקודמות ואת אופיו המקומי והלא חמור יחסית של האירוע. העונשים כוללים קנסות והתחייבות שלא לבצע עבירות נוספות, עם אפשרות למאסר על אי חתימה על ההתחייבות.