ת"צ 14017-12-17

תקציר

במסגרת סקירת פסק הדין בחן בית המשפט האם התנאים לפי חוק התובענות הייצוגיות מאפשרים אישור תובענה ייצוגית נגד רשתות מרכולים בגין אי התקנת מערכות מכשירי שמיעה בתחנות שירות מסוימות, כמתחייבות מתקנות השוויון. בית המשפט בחן את החובות להבטחת נגישות השירות לאנשים עם מוגבלות ומצא כי המרכולים נדרשו להתקין מערכות אלה לא רק בקופות הרושמות אלא בכל נקודות השירות כמו מעדניות ודלפקי בשר. היא ציינה כי כוונתו הברורה של חוק השוויון היא להקל על הנגשת שירותים לנכים, ולאפשר להם לקבל שירותים אלה בכבוד ובעצמאות. למרות אי ההיענות הראשונית, המרכולים התקינו את המערכות הנדרשות במהלך ההליך המשפטי. בית המשפט דחה את טענת ההגנה לפי פקודת הנזיקין שהסתמכה על חוות דעת של יועצי נגישות, אשר קבעו באופן שגוי כי אין חובה להתקין את המערכות על דלפקים מסוימים. המרכולים טענו כי מאחר ותיקנו את המצב, יש לדחות את התביעה הייצוגית, אך בית המשפט עמד על מיצוי הדין בגין אי ציות בעבר, תוך הדגשת החשיבות החברתית של אכיפת חוקי הנגישות והזכות לפיצוי עבור הנפגעים. ההתאמות משפרות את התקשורת עבור לקוחות כבדי שמיעה והיעדרותם פגעה בכבודם ובזכויות הגישה של לקוחות אלה. בית המשפט אישר את התביעה הייצוגית, תוך שהוא מזכה את חברי הקבוצה בפיצוי פוטנציאלי בגין נזקים לא ממוניים והורה על פרסום התוצאות בעיתונים המרכזיים. נציגים משפטיים זכו בשכר טרחה עבור בקשתם המוצלחת למעמד של תביעה ייצוגית. פסק הדין הדגיש את החובות המתמשכות לתמוך בנגישות לבעלי מוגבלויות בשירותים ציבוריים ואת חשיבות העמידה בסטנדרטים שנקבעו. בית המשפט קבע מועדים למעקב מנהלי ומשפטי כדי להבטיח אכיפה ושקיפות של תוצאות ההליך.