ע"א 54157-03-15

תקציר

השופטת, השופטת תמר נאות פרי, ממליצה לדחות את הערר שהגישו תושבי מועצה מקומית מסוימת בישראל, נגד ביטול מזכר הבנות שהיה להם עם תאגיד מים. מזכר ההבנות קבע תעריפים מופחתים עבור שירותי ביוב הניתנים על ידי התאגיד. התושבים טענו כי לתאגיד יש סמכות לקבוע את התעריפים המופחתים וכי יש לאכוף את מזכר ההבנות גם אם אינו חוקי, שכן מדובר בחוזה לטובת צד שלישי. עוד טענו כי התעריפים בהודעות החיוב ששלח התאגיד אינם סבירים. השופטת נאות פרי קבעה כי לתאגיד המים אין סמכות לקבוע את התעריפים מחוץ לשתי האפשרויות הקיימות - על פי הכללים או חוק העזר - וכל ניסיון לעשות כן הוא אולטרה ויראלי ולכן בטל. כמו כן, דחתה השופטת את הטענה כי מזכר ההבנות הוא חוזה לטובת צד שלישי, שכן לא הוכח כי התושבים הסתמכו על מזכר ההבנות, והוא בוטל זמן קצר לאחר חתימתו, מבלי שנשלחו הודעות חיוב על פי תנאיו. עוד קבעה השופטת נאות פרי כי סבירות התעריפים בהודעות החיוב לא נטענה או הוכחה די הצורך על ידי הדיירים, ועל כן בית המשפט לא יכול היה להעניק את הסעד המבוקש. לבסוף, קבע השופט כי הימנעותו של התאגיד מלשלוח הודעות לפני תחילת העבודות על תשתית הביוב אינה מבטלת את האישומים הבאים. הערעור נדחה, והדיירים חויבו לשלם את הוצאות התאגיד ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪. השופטות שושנה שטמר ועדי חן-ברק הסכימו עם פסק הדין המקיף.