ס"ע 28057-12-16

תקציר

התובע, שעבד בסניפי שופרסל הנתבעת כדייג באמצעות חברת כוח אדם, תבע את שופרסל לזכויות עובדים. התובע טען כי יש לראות בשופרסל מעסיקה משותפת, שכן הוא עבד על פי הנחיותיה והיה כפוף למנהליה, ועל כן עליה לשאת בתשלום זכויותיו. לחילופין, טען התובע כי יש להטיל על שופרסל אחריות בגין אי פיקוח על הקבלן שהעסיק אותו והבטחת תשלום זכויותיו. שופרסל הכחישה את הטענות וטענה כי היא אינה מעסיקתו של התובע ואין לה כל מחויבות כלפיו, שכן יש לה הסכם לגיטימי עם חברת כוח האדם. בית הדין קבע כי שופרסל הייתה מעסיקה של התובעת, שכן ההסדר בין שופרסל לחברת כוח האדם אינו אותנטי, ונועד לעקוף את החוק ולהתחמק מקליטת עובדים. בית המשפט גם הטיל על שופרסל את האחריות לאי פיקוח על הקבלן. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעות התובע לגמול שעות נוספות, ומצא כי עדותו אינה עקבית ואינה מספיקה להוכחת טענתו. בית המשפט הורה לשופרסל לשלם לתובע סכומים שונים, לרבות פדיון חופשה שנתית, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן הפנסיה ופיצויי פיטורים, דמי חגים, פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר ופיצוי בגין אי מסירת הודעה מוקדמת על תנאי העבודה. תביעותיו של התובע לשכר עבור חודש אוגוסט 2016 ולדמי נסיעה נדחו, מאחר שבית המשפט מצא כי הוא לא עבד במהלך חודש זה. השופט הורה לשופרסל לשאת בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 2,000 שקל.