ע"ע 198/05

תקציר

בפסק דין שניתן לאחרונה הותרו הערעורים על פיטורי עובדים מחברת החשמל, כאשר בית הדין שם דגש על זהירות בשלב ביניים זה. בית הדין ציין את הקושי לקבוע ממצאים סופיים ללא בסיס עובדתי מקיף, במיוחד בכל הנוגע לאכיפת יחסי עבודה. היא הכירה בחשיבות ההתחשבות במסגרת ההעסקה לאורך השנים והדגישה כי צווים כאלה אוכפים יחסי עבודה במקום שבו גופים לא נחשבו בעבר למעסיקים. המשיבים הועסקו באמצעות חברות כוח אדם חיצוניות, הסדר אמיתי שבית המשפט קבע כי תקף למרות שהעובדים ביצעו עבודות דומות ישירות עבור חברת החשמל. בית הדין מצא כי המשיבים זכו לשימוע הוגן בנוגע לפיטוריהם והכיר בסטטוס ההעסקה המובנה והזמני בחברת החשמל, המגובה בהסכמים. עם כ-3,500 עובדים זמניים ומגבלות בהעברתם למעמד קבע, בית הדין לא ראה שיקולים פסולים בפיטורים. למרות חוסר הנוחות שבפיטורי עובדים לאחר 10 שנים, הפיטורים נחשבו הכרחיים וחוקיים, כאשר ההקלה הפוטנציאלית הייתה פיצוי כספי ולא אכיפת יחסי עבודה. משכך, דחה בית הדין לעררים את החלטותיו הקודמות של בית הדין האזורי, והותיר את תוקפם של הדחות. פסק הדין נתמך על ידי שופטים רבים, אם כי נציג אחד של העובדים התנגד לכך, וטען כי ההחלטה הייתה חריפה מדי וניתן היה לבחון את האפשרות לאפשר את המשך ההעסקה עד לפסיקה סופית. בסופו של דבר, נדרש כל משיב לכסות את הוצאות הערעור של חברת החשמל, תוך ציון 28.3.05, כמועד פסק הדין, שניתן שלא בנוכחות הצדדים.