רע"א 9465/11

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתביעת פיצויים בעקבות תאונת דרכים. המבקש, נהג משאית, ערער על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו בעניין פיצוי בגין הפסדים, תוך התמקדות ספציפית בהפרשות המעסיק לקרן פנסיה ולקרן השתלמות. בית משפט השלום דחה את התביעה לפיצוי עבור קרן הפנסיה, בנימוק של הדרישה שגם העובדים יפרישו לה. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את הערעור, בקובעו כי אין לנכות זה מזה את הפרשות העובד והמעסיק לקרן הפנסיה. עם זאת, היא קבעה כי לא ניתן לדון בדרישות לפיצוי בגין זכויות סוציאליות נוספות, כגון הפרשות לקרן השתלמות, מאחר שלא הועלו בבית משפט השלום. לאחר מכן ערער המבקש על החלטה זו לבית המשפט העליון, בטענה כי זכויות סוציאליות הן נחלת הכלל ויש להתחשב בהן גם אם לא הוזכרו במפורש. מנגד, המשיב הסתמך על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וטען כי טענותיו של המבקש לגמלאות סוציאליות מהוות הרחבה בלתי מותרת וכי המבקש לא הביא ראיות מספיקות. שופט בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, והסכים עם הערכאות הקודמות כי המבקש לא הוכיח ואף לא תבע פיצויים בגין זכויות סוציאליות למעט הפסדי פנסיה בתביעתו הראשונית. כמו כן, הדגישה השופטת כי בית המשפט אינו יכול לפסוק פיצוי בגין נזקים שלא נתבעו וכי היה על המבקש לפרט את כל ראשי הנזק. לפיכך, הבקשה נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות המשפט של המשיב.