ת"צ 16089-01-14

תקציר

המבקשים, בעלי כלי רכב שנרכשו מחברות השכרה או ליסינג, הגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד ארבע חברות ביטוח. לטענתם, החברות גבו תשלום יתר עבור פוליסות ביטוח מקיף לרכב בכך שקבעו את שווי הרכב גבוה מערכו בפועל, מבלי להפחית את הפרמיות בהתאם. נטען כי חוסר סימטריה זה בין דמי הביטוח לתגמולים אינו חוקי, אינו מוסרי ומהווה הפרה של חוקי הביטוח. עם זאת, בית המשפט מצא כי חברות הביטוח פעלו בהתאם לחוזר ביטוח 2000/12, המתיר נוהג זה כל עוד הוא נחשף למבוטחים. החוזר, הנתפס כחקיקה תקפה, מחייב את המבטחים לחשוף את השפעת המשתנים המיוחדים על הפרמיות או לקבוע כי הפרמיות אינן מושפעות. בית המשפט קבע, כי למבקשים לא הייתה עילת תביעה כנגד חברות הביטוח, שכן כולם קיבלו מידע הולם על חוסר הסימטריה. יתר על כן, למבקשים אישית לא הייתה עילת תביעה שכן הם רכשו את הפוליסות בידיעה מלאה של התנאים. כתוצאה מכך נדחתה הבקשה לתביעה ייצוגית, וכל מבקש חויב בהוצאות חברות הביטוח ובשכר טרחת עורך דין.