עב"ל 50118-11-20

תקציר

פסק הדין מתייחס לתיק ערעור בעניין דמי מזונות הריון, בו החליט בית המשפט בסופו של דבר לקבל את הערעור. המקרה נסב סביב תביעתה של המערערת לקבלת הטבות לפי סעיף 58 לחוק, המתווה נסיבות בהן עובדת בהריון יכולה להיעדר מעבודתה בשל סיכונים רפואיים הקשורים להריונה או בשל סיכונים תעסוקתיים הכרוכים בעבודתה. בית המשפט בחן את שני ההיבטים – הרפואי והתעסוקתי – והדגיש את חשיבותן של תעודות רפואיות בזמן אמת הניתנות על ידי רופאים, התומכות בטענת הסיכון. הרופא התעסוקתי ציין בעבר כי אופי תפקידה של המערערת מחייב אותה לבצע מטלות העלולות לסכן את בריאותה ואת עוברה, בהתחשב בנסיבות הספציפיות שלה, כגון ירידה במדרגות רבות עם שלטים, העלולים להוביל לנפילה. הערכה זו עלתה בקנה אחד עם ממצאיו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט, אשר אישר סיכונים תעסוקתיים אלה. מאחר שהמעסיקה לא יכלה להציע תפקיד חלופי ובטוח יותר, מצא בית הדין כי מתקיימים הקריטריונים החוקיים למתן דמי שמירת הריון. בית המשפט התייחס גם למחדלים פרוצדורליים אפשריים ותיקן כל אי דיוק בתיאורי התפקיד שעשוי היה להשפיע על הערכות קודמות. בסופו של דבר, בהתחשב בחוות דעת המומחה, היעדר התאמות זמינות במקום העבודה ואמות המידה החוקיות, הכריע בית הדין לטובת המערערת, ופסק לה הטבות מיום 20.3.2018 ועד למסירה, ביום 18.7.2018. בית המשפט אף הורה למוסד לשאת בהוצאות ההליך המשפטי של המערער.