עב"ל 42976-07-23
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
המקרה סובב סביב נפגע פוליו שנדבק במחלה בילדותו, מה שהוביל לשיתוק בשתי רגליו. המערער מקבל הטבות לפי חוק הפיצויים לנפגעי פוליו והסכם הניידות בשל מצבו. המחלוקת נוגעת לחישוב קצבתו על פי אחוזי הנכות המיוחסים לפוליו. החוק מאפשר לנפגעים לבחור בין שתי אפשרויות: אחוזי הנכות שנקבעו לפי חוק הפיצויים לנפגעי פוליו, או אחוזי נכות הניידות שנקבעו על ידי הוועדה לניידות. האפשרות השנייה מיטיבה יותר עם המערער. ועדת הניידות ייחסה את נכותו של המערער הן לפוליו והן לתאונה נפרדת, ואילו הוועדה להערכת נכויות הקשורות לפוליו ייחסה אחוזי נכות נמוכים יותר עקב פוליו. מאחר שהחלטת ועדת הניידות לא פירטה באופן ברור את היקף הנכות הקשורה לפוליו, עמד קצין התביעות בפני אתגר ביישום החלופה המועדפת על המערער. בית המשפט המחוזי, בפסק דין קודם, צידד בהחלטת פקיד התביעות, והוביל את המערער לערער. בית המשפט העליון, בפסק דינו, פותח בהתוויית המסגרת המשפטית והנסיבות שהובילו לחקיקת הסעיפים הרלוונטיים בחוק הפיצויים לנפגעי פוליו. בית המשפט מסביר כי החוק נועד לספק הרמוניה ואחידות בקביעת המוגבלות ולהימנע מהטרדת אזרחים על ידי מתן אפשרות להסתמך על החלטות של ועדות סטטוטוריות. עם זאת, החוק דורש גם לייחס את מוגבלות הניידות באופן ישיר לפוליו. בית המשפט דן בפרשת רוזנבלום, פסק דין קודם שמינה מומחה רפואי לבירור הקשר הסיבתי בין נכותו של המערער לבין מחלת הפוליו, שכן החלטת ועדת הניידות הייתה מעורפלת. בית המשפט מבדיל בין המקרה הנוכחי לבין רוזנבלום, ומציין כי כאן, החלטת ועדת הניידות לא רק מעורפלת אלא גם שותקת בכל הנוגע לפילוח המוגבלות. בהתחשב בכך שהמערערת לא הצליחה לקבל קביעה ברורה מוועדת הניידות בדבר פילוח נכויות הקשורות לפוליו, ובהתחשב בנסיבות הספציפיות של מקרה זה, בית המשפט מחליט ללכת בעקבות תקדים רוזנבלום. היא קובעת כי יש למנות מומחה רפואי על ידי בית המשפט המחוזי לבחינת הקשר הסיבתי בין ליקויי המערער לבין מחלת הפוליו. למומחה תהיה גישה לכל החומרים הרפואיים הרלוונטיים. אם לא עלה בידי המומחה לייחס את הנכות לפוליו, תידחה תביעת המערער לתחולת סעיף 7(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי פוליו. פסק הדין מדגיש כי החלטה זו ספציפית לעובדות הייחודיות של המקרה הנוכחי ואינה מהווה תקדים למקרים אחרים עם החלטות שקטות של ועדת ניידות. בנוסף, בית המשפט מציין כי תביעתו של המערער לתשלום גמלה רטרואקטיבית אינה צפויה להצליח, שכן הוא לא הגיש את בקשתו עד שנת 2021, והוא מקבל גמלת ניידות לפחות משנת 2007. לסיכום, הערעור מתקבל, והתיק מועבר לבית המשפט המחוזי למינוי מומחה רפואי. הערכת המומחה תקבע האם ניתן לחשב את תגמולי המערער על פי אחוזי נכות הניידות לפי העדפתו.
חקיקה מקושרת
עב"ל 42976-07-23 נג'אר נ. המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי (26.6.2024)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.