עמ"צ 47475-02-21

תקציר

פסק הדין דן בתחולתו של סעיף 12(ג)(1) לחוק האימוץ, המאפשר לעובדים סוציאליים, באישור בית המשפט, לשים ילד בבית אומנה או אצל מאמצים פוטנציאליים ללא הסכמת הוריו כדי למנוע פגיעה בילד. יש להשתמש בסמכות זו רק במקרים חריגים כדי להגן על האינטרסים של הילד, שכן עלולות להיות לה השלכות חמורות על זכויות ההורים. במקרה זה קבע בית המשפט כי טובת הילד, שיש לו כמה אחים והוריו הוכיחו חוסר יכולת או חוסר רצון לטפל בהם כראוי, היא להיות באומנה זמנית עד למשפט מלא. זכויות ההורים להוכחת כשירותם ההורית יובטחו בתהליך זה. השופט הדגיש את ייחודו של המקרה, ציין את הראיות המשכנעות נגד ההורים ואת גילו הצעיר של הילד, והפציר בבית המשפט קמא לנהל את ההליך במהירות על מנת למזער את הנזק הפוטנציאלי לילד. הן סגן הנשיא והן שופט נוסף הסכימו עם ההחלטה, ואפשרו לדחות את הערעור ללא הוצאות, בשל רגישות הנושא.