ע"פ 10370/02

תקציר

הערעור על גזר הדין שגזר בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נדחה. המערער הורשע בשורה של אישומים הקשורים לסחר וקבלת כלי רכב גנובים ונגזרו עליו 52 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס. המערער טען כי עונשו חמור באופן לא פרופורציונלי לעומת עונשו הקל יותר של שותפו לפשע בן שלוש השנים וטען כי בית המשפט העריך באופן שגוי את רמות מעורבותם. עם זאת, בית המשפט קבע כי העונשים הולמים בהתחשב במעורבותו המשמעותית של המערער בעבירות ובעברו הפלילי העשיר, שכלל עבירות אלימות, עבירות סמים ועבירות רכוש. זאת ועוד, המערער ריצה בעבר עונשי מאסר, דבר המצביע על דפוס של עבריינות מתמשכת. עוד ציין בית המשפט, כי למרות שהביע תחילה עניין בתכנית שיקום, נמנעה כניסתו של המערער אליה, ולא ניתנו המלצות חדשות להקלות. לעומת זאת, השותף היה בעל עבר פלילי נמוך יותר והיה צעיר יותר, מה שככל הנראה תרם להבדל בעונש. בית המשפט הדגיש כי עקרון אחידות הענישה חייב להתחשב בנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה, אשר יכולות להצדיק עונשים שונים לנאשמים שותפים. כך, לאחר ששקל את מכלול הגורמים, לרבות תפקידו הדומיננטי של המערער בפעילות הפלילית, לא מצא בית המשפט עילה לשנות את גזר הדין המקורי, בקובעו כי ההבחנות בגזר הדין היו מוצדקות. לפיכך נדחה הערעור, וגזר הדין המקורי נשמר.