LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"פ 4292/07

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך4292/07
📂
סוג הליךע"פ
📅
תאריך18 ביוני 2007
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםקרין ברג נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםד' ביניש

תקציר

העקרונות המשפטיים והחידושים המשפטיים שהוצגו בתיק זה סובבים בעיקר סביב המושגים של ניטרליות שיפוטית, פסילת שופטים והערכת התנהלות שיפוטית והערות במהלך הליכי המשפט. **עקרונות משפטיים:** 1. **פסילה שיפוטית וניטרליות:** - המקרה מדגיש את החשיבות של שמירה על משוא פנים שיפוטי ואת הקריטריונים לפסילת שופט. על פי הפסיקה המקובלת, התבטאויות או הערות של שופט המגלות דעה קבועה בתיק או מצביעות על משוא פנים יכולות להוות עילה לפסילה (ראו ע"א 1988/94 בראון נ' מדינת ישראל, 608(3)). - עם זאת, רק הבעת דעות טנטטיביות או הערות המשקפות את טענות הצדדים אינה מובילה אוטומטית לפסילה. הסף לפסילה הוא קיומה של "עובדה מוגמרת" – עמדה נחרצת המצביעה על דעה קדומה – ולא סקרנות או הבהרה שיפוטית גרידא (ראו ע"א 344/99 בשן נ' מדינת ישראל, 599 (2); יגאל מרזל, חוק פסילת שופט (תשס"ו), עמ' 194-191). 2. **הערכת הערות שיפוטיות בבית המשפט:** - המקרה מדגיש פרשנות זהירה של הערות שיפוטיות שנאמרו במהלך ההליכים. הערה על עדות של צד במילים "הצלחת לשחרר כמה דברי אמת" אינה משקפת בהכרח דעה קדומה או דעה מקובעת. ניתן לראות בכך ניסיון להבהיר או לחקור את מהימנות העדויות, ולא אינדיקציה לשיפוט מוקדם. 3. **אמינות ומהימנות הראיות:** - במקרים בהם הראיה היחידה נגד נאשם נשענת במידה רבה על הצהרותיו שלו, כמו בחקירתו של המערער במשטרה, מהימנותן של הצהרות אלה הופכת לקריטית. בית המשפט מכיר בכך שהצהרות שנאמרו תחת לחץ או כפייה זוכות לבחינה נוספת, אך אינו קובע באופן אוטומטי כי הצהרות כאלה אינן קבילות או בלתי מהימנות, בתנאי שבית המשפט נותר פתוח להעריך את מהימנותן במהלך המשפט. **חידושים משפטיים:** - המקרה משקף גישה ניואנסית לשיקול הדעת שיש לשופטים בהערות במהלך הליכים, בדגש על ניתוח הקשר. הוא מדגיש כי ביטויים או שאלות שמטרתם להבהיר את מהימנותם של עד או נאשם, גם אם הם מטילים ספק בחלקים מסוימים של עדותם, אינם מאיימים בהכרח על היעדר משוא פנים שיפוטי אלא אם כן הם מפגינים עמדה נחרצת והטיה. - ההחלטה מציגה יישום של הסטנדרט המשפטי לפיו יש לבחון את הצהרות השופט בהקשרן, תוך התמקדות בשאלה האם הן מביעות דעה מוקדמת או רק משמשות פונקציה פרוצדורלית להבהרת עדויות או לבירור עדויות. **מסקנה:** מקרה זה מחזק דוקטרינות משפטיות מבוססות בנוגע לפסילה שיפוטית, ומדגיש כי ביטויים שנאמרו במהלך המשפט כדי להבהיר עדויות אינם עילה לפסילה אלא אם כן הם חושפים הטיה או דעה מוקדמת מובהקת. הוא גם מדגיש את החשיבות של פרשנות הקשרית של הערות שיפוטיות, שהיא חידוש שיפוטי משמעותי המטפח סטנדרטים של משפט הוגן והתנהלות שיפוטית.

ע"פ 4292/07 קרין ברג נ' מדינת ישראל, עליון (18.6.2007)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית