ת"א 1521/78

תקציר

התיק סובב סביב תאונת דרכים שבה היו מעורבים שני טרמפיסטים, חנא ותמר פחימה, שנפצעו ברכב צבאי שבו נהג חייל, אלי חמו, שחרג מגבולות הנסיעה המותרים לו. השאלה היא אם המדינה או קרן הביטוח, קרנית, אחראית לפצות את הקורבנות. המדינה טוענת כי מאחר שהחייל נהג מחוץ לתחום המותר לו, יש לראות בו כמבוטח, ובכך להעביר את נטל הפיצוי לקרנית לפי סעיף 12(א)(2) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. עם זאת, קרנית טוענת כי אדם הפטור מחובת ביטוח אינו יכול להיחשב כבלתי מבוטח. בית המשפט פוסק לטובת המדינה וקובע כי מאחר שלחייל היה היתר לנהוג ברכב, האחריות נופלת על המדינה כבעלת הרכב, גם אם החייל סטה ממסלולו המוסמך. יתר על כן, מאחר שהמדינה היא הן בעלת הרכב והן "המבטחת" במקרה זה, אין היא יכולה להתחמק מאחריות לתאונות בהן מעורבים רכביה, למעט במקרים של גניבה. כך, המדינה נושאת באחריות לפיצוי הנפגעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, וקרנית פטורה מאחריות. פסק הדין דן גם בתוקפו של הסכם בין קרנית לבין המדינה, וקובע כי הוא מחייב ואינו סותר את הוראות הדין. כתוצאה מכך, המדינה מחויבת לפצות את קרנית על הפיצויים ששולמו לנפגעים, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין.