תפ"ח 26690-03-10

תקציר

הנאשם שימש כמורה פרטי למתמטיקה לארבע קטינות וביצע בהן מעשים מגונים בין השנים 2007-2010. טרם שמיעת הראיות הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הודה הנאשם והורשע בארבעה אישומים: שלושה של מעשה מגונה בנסיבות אונס ואחד של מעשה מגונה בבן משפחה. במסגרת הסדר הטיעון הפקיד הנאשם פיצוי בסך 15 אלף שקל לכל מתלונן, והתביעה הסכימה שלא להתנגד לבקשה לעונש מופחת. התביעה וההגנה הסכימו על טווח ענישה, כאשר התביעה שומרת לעצמה את הזכות לעתור לעונש מאסר של ארבע שנים אם יימצא כי נשקפת מהנאשם סכנה מינית בינונית או גבוהה יותר. כמו כן התחייבה הפרקליטות לבקש מאסר על תנאי. מעשיו של הנאשם התאפיינו במספר גורמים מחמירים, ובהם מספר הקורבנות, ניצול מעמדו כמורה, פער הגילאים המשמעותי בינו לבין קורבנותיו והפגיעה בפועל בקטינים. מנגד, נכחו גם כמה גורמים מקלים, ביניהם הודאתו של הנאשם, שחסכה מהקורבנות את הטראומה של מתן עדות בבית המשפט, גילו ומצבו הרפואי הירוד. בית המשפט הסתייג מהקלה בעונש שהציעה התביעה גם במסגרת הסדר הטיעון, אך בסופו של דבר כיבד את ההסכם, נוכח חשיבותו של מנגנון הסדר הטיעון בכלל, ובמקרה זה בפרט. לפיכך, בית המשפט הטיל עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המאסר, לצד מאסר על תנאי נוסף והפיצוי שהוסכם.