ת"א 27049-08-21

תקציר

לבעל המקרקעין הזכות לדרוש מסירת מקרקעין המוחזקים שלא כדין, כאמור בסעיף 16 לחוק המקרקעין, המהווה את הבסיס לתביעת התובע במקרה זה. הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה מחמת שיהוי, חוסר תום לב וחוסר מעמדה של התובעת בתביעה, שכן אין חלוקה רשומה של החלקה. עם זאת, השופט לא מצא טעם בטענות אלה. תביעת הסילוק מתייחסת לעילה מתמשכת, ולכן התביעה להתיישנות נדחית. גם העדר חתימת התובע על הסכם המכר אינו גורם מכריע בקביעת תוקפו של ההסכם, וניתן להוכיחו בעל פה על פי דיני השליחות. השאלה המרכזית היא האם בעלה המנוח של התובעת פעל כשלוחה או כשלוחה של התובעת בעת שחתם על הסכם המכר, דבר שהשופט מסיק שאכן עשה, וכי הוא עשה זאת בשטח של 500 מ"ר. זאת, בהתבסס על מהימנות עדותה של הנתבעת והעדים התומכים, כמו גם על התמהמהותה של התובעת בנקיטת פעולה עד לאחר מות בעלה, דבר שגרם נזק ראייתי לנתבע. לפיכך, התביעה לסילוק הנתבע מהמקרקעין נדחית, צו המניעה הזמני מבוטל, והתובע חויב לשלם לנתבע 12,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.