דב"ע מג/1356 - 01

תקציר

במקרה זה, הערעור נסוב סביב מחלוקת בנוגע לייחוס נכות כתוצאה מתאונת עבודה לכאורה. המערער חווה זמזום עקבי באוזן שמאל בעקבות תאונת דרכים ביום 29.7.80. חרף טענת המערער כי מצב זה נגרם כתוצאה מהתאונה, קבעה הוועדה הרפואית לעררים אחרת, וייחסה אותו למצב קיים מבלי לציין או להגדיר בבירור את טיבו או מקורו של מצב זה. בית הדין מתח ביקורת על חוסר שקיפות זה, והדגיש את הצורך בהנמקה מוכחת כדי להתחקות אחר מקורו של המצב, כמתחייב מסעיפי חוק הביטוח הלאומי. בתחילה ייחסה הוועדה את הטראומה האקוסטית, שעלולה להתפתח מחשיפה לרעש חזק, לשירותו הצבאי של המערער בסביבה רועשת, טענה שהסתבכה עקב השימוש של המערער במיגון אוזניים. בית הדין הדגיש את הצורך בקביעות מנומקות היטב המובנות לא רק למומחים רפואיים אלא גם למערכת המשפט, ויבטיחו פיקוח שיפוטי משמעותי. בעקבות זאת הורתה הוועדה הרפואית לעררים על בחינה מחודשת של המקרה. מדובר בסקירה מקיפה והרחבה מנומקת הקושרת את הנכות לתאונה הנטענת או מאשרת את המצב הקיים, כאשר שני הצדדים רשאים להגיש חוות דעת רפואיות נוספות. התעקשותו של בית הדין על כך משקפת מחויבות להבטיח הגינות ובהירות בהכרעה בתביעות נכות הקשורות לנפגעי עבודה, כפי שהן מגולמות במסגרת החוק, תוך פסיקת הוצאות משפט למערערת.