עת"מ 61696-05-13

תקציר

העותר, אזרח זר, ביקש אזרחות ישראלית בהליך מדורג המבוסס על נישואיו לאזרחית ישראלית. עם זאת, הנישואין הסתיימו עם מותו של בן זוגו, מה שהותיר אותו ללא השלמת דרישות האזרחות. על פי הנהלים הרלוונטיים, בקשתו הופנתה לדיון בוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים. הוועדה, יחד עם ועדת ההתנגדויות, הגיעו למסקנה כי העותר לא הוכיח קשר חזק מספיק לישראל כדי להצדיק אזרחות מטעמים הומניטריים. העותר ערער על החלטה זו בבית המשפט, בטענה להיעדר שימוע ולקשר משמעותי לישראל. בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי ניתן לעותר שימוע הוגן וכי קשריו לישראל אינם עולים על זיקתו לארץ מוצאו. בעוד העותר היה קרוב להשלמת הליך האזרחות, החוק דרש השלמת ההליך המדורג לזכאות. יתר על כן, זיקותיו של העותר לישראל, לרבות קשרים תעסוקתיים וחברתיים, לא נמצאו חזקים דיים כדי להצדיק אזרחות. בית המשפט כיבד את שיקול דעתה הרחב של הרשות המינהלית בעניינים אלה ולא מצא עילה להתערב בהחלטתם. עם זאת, בית המשפט איפשר לעותר זמן לארגן את ענייניו והצביע על האפשרות להגיש בקשה לאשרת ביקור לצורך ביקור בקברה של אשתו המנוחה.