ע"א 1089/03

תקציר

הערעור מתייחס לתאונת עבודה שאירעה בשנת 1999, בה נפצע המערער, שהועסק כטבח על ידי המשיב, בגבו בעת שהרים סיר מסננת עם ספגטי. בית משפט השלום בחיפה קבע כי המשיב נשא באחריות כמעסיק, אך ייחס למערערת רשלנות תורמת בשיעור של 15%. המערערת ערערה על החלטה זו, וטענה כי שגה בית המשפט בקביעת רשלנות תורמת, נכות תפקודית וגובה הפסדי השכר. משכך, סבר המשיב כי היה על פסק הדין לדחות את תביעת המערער על הסף, או לכל הפחות לייחס למערער שיעור רשלנות גבוה יותר. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הראיות והטענות, לא מצאה עילה להטיל על המערער רשלנות תורמת כלשהי. הם הסכימו עם מסקנתו של בית משפט השלום כי המשיב הפר את חובת הזהירות שלו כלפי המערער, וכי טענות המשיב בדבר רשלנותו הנטענת של המערער אינן מחזיקות מעמד. לגופו של עניין, העובדה שהמערער עבר בעבר הדרכות בטיחות שנים לפני התאונה, וכי לא ביקש עזרה בהרמת הסיר, אינה מצדיקה רשלנות תורמת נוכח היעדר הכשרה מתאימה ונוהלי העבודה המקובלים במטבח. בית המשפט דחה גם את טענות המערער בנוגע לחישוב נזקיו, וקבע כי הערכות בית משפט קמא היו מוצדקות על יסוד הראיות. עם זאת, מאחר שהוסרה הרשלנות התורמת, הותאם סכום הפיצוי. בסופו של דבר התקבל הערעור באופן חלקי, ונפסק למערער פיצוי מוגדל בסך 33,824 ₪, בנוסף לשכר טרחת עורך דין והוצאות.