בר"ע 55146-01-19

תקציר

בית המשפט החליט לבטל את ההחלטה בעניין הערבות של המערער בשל נסיבות חריגות. על פי פסק הדין החדש, השינויים הרגולטוריים שנדונו בפרשת אבו מוחסן הפכו את המחדל ואת נטל ההוכחה בין הצדדים בנוגע לחובתו של תובע שאינו תושב ישראל להפקיד ערבות. על בית המשפט להגן על זכות הגישה לערכאות של תובעים הנמנים בדרך כלל עם האוכלוסיות החלשות ולהתחשב במאפייני העסקתם. במקרה דנן, די בראיות המערער ביחס לחלק מטענותיו, כגון תחולת צו ההרחבה בענף הבנייה, כדי להצדיק את ביטול דרישת הערבות. זאת, במיוחד נוכח העובדה כי הודאת המשיב כי לא מסרו למערער הודעה על תנאי עבודתו, מעבירה את נטל ההוכחה אל המשיב ומהווה ראיה ראשונה לטענת המערער. כמו כן, סכום התביעה אינו גבוה במיוחד ביחס להיקף הזכויות שלגביהן הובאו ראיות ראשונות. לפיכך, החליט בית המשפט כי אין לחייב את המערער בהפקדת ערבות, וערעורו על פסק דינו של בית הדין האזורי מתקבל. נושא הוצאות המשפט יידון על ידי בית הדין האזורי בעת פסיקת הוצאות בפסק הדין הסופי.