ע"א 27386-10-11

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כערכאה אזרחית לערעורים, אישר פסק דין של ערכאה נמוכה יותר בתביעת לשון הרע, ודחה את הערעור, למעט הוצאות מסוימות שהוציא המערער ובוטלו. מדובר בכתבה שפורסמה על המערער, עודד סושרד, שדיבר בפומבי על מאבקו באלימות במשפחה, אך הוגשו נגדו מספר תלונות על אלימות מצד שותפיו לשעבר. הכתבה המדוברת דנה בתלונות ובמשפטים שניהל לאחר מכן, וכללה גם ראיונות עם סושרד ועם אחרים הקרובים אליו. בית המשפט מצא כי מספר הגנות לפי חוק איסור לשון הרע חלות במקרה זה. ראשית, ההגנה המוחלטת מפני דיווח הוגן ומדויק על הליכים משפטיים, כמפורט בסעיפים 13(7) ו-13(5) לחוק, הייתה ישימה שכן תיאור המשפטים בסעיף היה בדרך כלל מדויק ונאמן לרוח ההליכים. שנית, חלה גם הגנת "אמת הפרסום" שבסעיף 14 לחוק, שכן הכתבה לא סילפה את האמת וכל אי דיוק היה פרטי צד לא מהותיים שלא גרמו נזק ממשי. בנוסף, אישר בית המשפט את קביעתה של הערכאה הנמוכה יותר, לפיה הפרסום היווה הבעת דעה, אשר נופלת תחת ההגנה המפורטת בסעיף 15(4) לחוק, שכן מדובר בדעה סבירה המבוססת על עובדות אמת, והמשיבים פעלו בתום לב. בית המשפט הדגיש כי קריאת הכתבה במלואה הבהירה כי סושרד מעולם לא הורשע בעבירות אלימות, וכל אי דיוקים היו מינוריים ולא שינו באופן מהותי את משמעותם. עוד ציין בית המשפט כי המשיבים נהגו בזהירות ונתנו הזדמנות מספקת לסושרד להגיב. עם זאת, בית המשפט מצא טעם בטענתו של סושרד בדבר ממצאיו המיותרים והגורפים של בית משפט קמא לגבי אישיותו והתנהלותו, שלא נדרשו לצורך הכרעת הדין. לפיכך ביטל בית המשפט את ההחלטה להטיל על סושרד הוצאות לטובת אוצר המדינה. הערעור נדחה מכל בחינה אחרת, והביטחון הוחזר למערער. שני הצדדים נשאו בהוצאות הערעור שלהם.