בר"ע 14313-05-16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בנוגע לבקשה למתן צווים לפי פקודת ביזיון בית המשפט. הסכסוך המקורי נבע מפיטוריו של עובד, מר חגי מטר, בעקבות העברת השליטה בחברת מעריב מודיעין הוצאה לאור בע"מ לבעלים חדש, המשיב. ארגון העובדים, המבקש, טען כי הפיטורים מפרים את חוק ההסכמים הקיבוציים ואת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וביקש כי בית הדין האזורי יאכוף את העסקתו של מר מטר וייתן סעדים כספיים. בעוד שבית הדין האזורי פסק תחילה לטובת המבקש, המשיב לא קיים את פסק הדין. לאחר מכן פנה המבקש לבית הדין הארצי, בבקשה להטיל על המשיב ביזיון בית המשפט ולבקש מספר צווים, לרבות קנסות כספיים, הרמת מסך ההתאגדות להטלת אחריות אישית על בעלי המניות וחיוב אישי על בעלי המניות. עם זאת, בית הדין האזורי, בהחלטה מאוחרת יותר, קבע כי אף שהתנהלות המשיב אכן אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני העבודה, המבקש לא הוכיח כי ניתן לבצע את פסק הדין בנסיבות העניין. זאת ועוד, בית הדין מצא כי טענת המשיבה כי לא העסיקה עובדים כלשהם תקפה, ומר מטר מעולם לא הועסק על ידי המשיב. נוכח ממצאים אלה, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקש לביזיון בית המשפט. ערעורו של המבקש על החלטה זו לא צלח, וערכאת הערעור הסכימה כי לא ניתן להיעתר לבקשת הביזיון בנסיבות הקיימות. בית המשפט הדגיש כי מטרת ביזיון בית המשפט היא לאכוף ציות עתידי להחלטה שיפוטית, לא להעניש על אי ציות בעבר, ואין להוציא צו אם לא ניתן לציית לו. מאחר שפעילותה ומבנהה הנוכחיים של המשיבה לא תאמו את פסק הדין השני, והחברה שהוזכרה על ידי המבקשת כמעסיקה חלופית אפשרית (תכלת תקשורת בע"מ) לא הייתה צד להליך, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא ניתן להיעתר לבקשת המבקש. בנוסף, בית המשפט לא מצא הצדקה להרים את מסך ההתאגדות או להטיל אחריות אישית על בעלי המניות בהקשר זה. משכך, נדחה הערעור, תוך שהוא מקבל את החלטת בית הדין האזורי ומדגיש כי ההחלטה אינה מתייחסת ללגיטימיות של המציאות שיצרה מצב זה.