ע"מ 52062-02-18

תקציר

הערעור מתייחס לשלוש החלטות של המשיב ביחס לשומות מס ערך מוסף (מע"מ) של המערערת. ראשית, המערערת ביקשה לנכות מס תשומות על בסיס חשבוניות מס שהוצאו על ידי קבלני משנה. בית המשפט מצא כי החשבוניות הוצאו שלא כדין וכי המערערת לא ביצעה את הבדיקות הנדרשות לבירור תקפותן של החשבוניות, למרות המבחן האובייקטיבי המצביע אחרת. המערער לא נחשב רשלן, שכן ערך מספר בדיקות. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין די במעשיה של המערערת כדי לעמוד בחריג המבחן הסובייקטיבי, במיוחד נוכח תשלומי המזומן הניכרים, היעדר חוזים וחשבוניות לא מפורטות דיין. שנית, המערערת הוציאה הודעות זיכוי לביטול או שינוי עסקאות קודמות, אך לא הביאה ראיות לכך שהן התקבלו אצל הצד המיועד. בית המשפט הסכים עם החלטת המשיב שלא לקבל הודעות זיכוי אלה. לבסוף, אושרה גם החלטת המשיב לפסול את ספרי המערער לשנים 2012-2014 ולהטיל קנס. טענת המערער כי הספרים נמסרו למשיב לא התקבלה, ובית המשפט מצא את התנהלותו של המערער בעניין זה פסולה. הערעור נדחה במלואו, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך 30,000 ₪.