ת"א 1683/04

תקציר

מדובר בפסק דין בתביעת שטר על סך 69,334 ₪ בגין שיק שנמשך מחשבונם המשותף של הנתבעים. השיק ניתן על ידי הנתבעים לתובע כבטוחה להלוואה בתחילת שנות התשעים. הנתבעים התגרשו בשנת 1994, והצ'ק מולא והוצג לפירעון שנים לאחר מכן. הנתבעת הראשונה טוענת כי פרעה את חלקה בהלוואה ואינה חייבת בשיק משום שלא חתמה עליו, והוא מולא לאחר גירושיה. התובעת טוענת מנגד כי הנתבעת הראשונה הייתה מוסמכת לנהל את החשבון המשותף וכי חתימת בעלה לשעבר על השיק מחייבת גם אותה. השופטת מצדדת בנתבעת הראשונה וקובעת כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לקיומה של מערכת יחסים בין בני הזוג הגרושים. טענת התובע כי הנתבע הראשון אחראי על פי השיק נדחית. לגבי הנתבע השני הוא טוען כי סכום ההלוואה נפרע במלואו וכי חתם רק על מסמך משנת 1996 המכיר בחוב תחת לחץ. השופט פוסק לטובת התובע, וקובע כי טענות ההגנה של הנתבע השני חסרות שחר. התובע רשאי להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבע השני, אשר חויב לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. שני הנתבעים מקבלים מהתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, שכן הגנתו של הנתבע הראשון מתקבלת, והנתבע השני הגיש את סיכומיו כפי שהורה בית המשפט. פסק הדין יועתק לשני הצדדים על ידי המזכירות.