ב"ל 44987-11-16

תקציר

פסק הדין סובב סביב תביעה של תובע המבקש להכיר בנזקי הצוואר שלו כפגיעה בעבודה על פי תיאוריית המיקרוטראומה. בית הדין מינה שני מומחים רפואיים כדי להעריך את הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה של התובע לבין הפגם בצווארו. אחד המומחים, ד"ר אקטיביסטן, סבר כי תנאי העבודה של התובעים השפיעו במידה מסוימת על מצב הצוואר אך לא גרמו לו, וקבעו קשר סיבתי של פחות מ-50%. עם זאת, ד"ר אקטיביסט ציין גם כי תנאי העבודה ככל הנראה החמירו את הפגם של התובע והשפיעו עליו ביותר מ-20%. המומחה השני, ד"ר אנג'ל, הגיע למסקנה כי אין קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין פגיעת הצוואר שלו. מאחר שהמומחים שמונו על ידי בית המשפט חלקו על כך, היה על בית המשפט להכריע על בסיס עקרונות פרשנות החקיקה בתחום הביטחון הסוציאלי, המעדיף את המבוטח. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של ד"ר אקטיביסטן, שכן זו הייתה חוות דעת המומחה היחידה שהיטיבה עם התובע. בית הדין לא מצא סיבה לסטות מחוות דעת זו, למרות בקשת התובע לבסס קשר סיבתי בין פגמי הצוואר שלהם לבין תנאי העבודה. פסק הדין הכיר בפגיעה בצווארו של התובע כעוגמת נפש בעבודה והורה לנתבעת לשאת בהוצאות התובע בהליך, בסך 5,500 ₪. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, עם זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. החלטה זו התקבלה ביום 30.6.2021 והצדדים עודכנו בהתאם.