ע"א 6888/23

תקציר

במקרה הנדון, בחן בית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע חלק מפסק דין כספי, ובפרט 900,000 ₪, שנפסק למשיב בגין נפגעים שנגרמו לו בתאונת דרכים ופוצה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. פסק הדין הראשוני של בית המשפט המחוזי מרכז לוד פסק למשיב כ-2,753,000 ₪, לכיסוי הפסדים שונים, לרבות שכר עבודה בעבר ובעתיד, פנסיה ופיצויים נוספים. שני הצדדים הגישו ערעורים, כאשר חברת הביטוח ביקשה לעכב חלק מהתשלום, בטענה כי חישוב בסיס השכר גבוה יתר על המידה, וכתוצאה מכך סכום הפיצוי מנופח. המבקשת טענה כי דחיית תשלום זה לא תפגע במשיבה, שכן היא עדיין תקבל סכום משמעותי מראש, וכחברת ביטוח יוכלו לפרוע אם הערעור ייכשל. מנגד, המשיבה התנגדה לעיכוב, בטענה שמצבה הכלכלי האיתן, לרבות בעלות על נכס יקר, יבטיח פירעון במידת הצורך. בית המשפט, שדבק בעיקרון לפיו הגשת ערעור אינה משהה אוטומטית את הביצוע, בחן את מאזן הנוחות והרציונל העומדים מאחורי עיכוב מתן פסק דין כספי. נוכח יציבותו הפיננסית של המשיב והיעדר סיכון מוכח למבקש, לא מצא בית המשפט עילה ממשית לעיכוב, וקבע כי המבקש לא הוכיח די הצורך כי התשלום יגרום לנזק בלתי הפיך. משכך, בקשת השיהוי נדחתה, דבר המחזק את התקדים לפיו יש להמשיך בהוצאה לפועל אלא אם כן מתגלים תנאים פוגעניים ספציפיים.