ע"א 9114/15

תקציר

בית המשפט מקבל את קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא בדבר חוסר יכולתו של המערער להוכיח את מקור הונו המוגדל. טענות המערערת סותרות, וקובעות כי הגידול נבע הן מהון ירושה שאינו חייב במס והן מהכנסה חייבת. על פי פסקי דין קודמים, טענות סותרות כאלה אינן מותרות, ומשכך, בית המשפט דוחה את הערעור בעניין זה בלבד. זאת ועוד, בית המשפט תומך בייחוסו של בית משפט קמא את הגידול הבלתי מוסבר בהון לשנת המס הפתוחה 2005, שכן המערערת לא הביאה ראיות מספיקות לייחוסו לשנים סגורות קודמות. הצהרת ההון מרצון משנת 2004 אינה מהווה ראיה בזמן אמת לשינוי מסקנה זו. יתר טענותיו של המערער, לרבות בקשתו להפחית את הגדלת ההון המיוחסת, נדחות אף הן על יסוד דחיית גרסתו העובדתית. עם זאת, בית המשפט מורה על ביטול קנס הגירעון שהוטל על המערערת, בהתחשב בהסדרים שנעשו עם בני משפחה אחרים. הערעור נדחה, והמערער נדרש לכיסוי הוצאות המשיב בסך 25,000 ₪, אלא אם נאמר אחרת בעניין קנס הגירעון.