ת"א 40642-08-22

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשת הנתבע בתביעה אזרחית להציג ראיות מפריכות נוספות לאחר סגירת התיק. הבקשה, הממוסגרת כצורך 'לזמן עדות זימה', היא למעשה ניסיון לחזק את טיעוניהם על ידי הוספת ראיות נוספות. הנתבעים טוענים כי הופתעו מקו החקירה של התובע בנוגע למוצקות החשדות של קצין משטרה, שהיה העד היחיד של הנתבע. עם זאת, השופט קובע כי הנתבע היה צריך לצפות את קו החקירה הזה בהתבסס על כתבי הטענות של התובע, אשר טענו למעצר שרירותי והאשמות שווא. השופט מדגיש כי על הצדדים להציג את ראיותיהם בחבילה אחת, על מנת להבטיח הגינות פרוצדורלית ועקרון הסופיות. במקרה זה, בקשת הנתבע נתפסת כניסיון לשפר את עניינם בדיעבד, דבר שאינו מותר. עוד מציינת השופטת כי התנהלות המדינה בהגבלת עדיה הייתה צריכה להיות מתוכננת מראש, כאשר המדינה הודיעה על כוונתה לעשות כן ושומרת לעצמה את הזכות לזמן עדים נוספים במידת הצורך. השופט גם מדגיש את הצורך לנהל משפטים ביעילות, מבלי לפתוח מחדש את ההליכים, דבר שינבע מקבלת בקשת הנאשם. בסופו של דבר, הבקשה נדחית בטענה שאין לה הצדקה, הן מבחינת ההגינות הפרוצדורלית והן מבחינת האינטרס הציבורי בעשיית צדק מהיר ויעיל. טענת הנאשמים כי יש לתגמל את גישתם הצנועה נדחית, כמו גם חששם מהאפקט המצנן על השוטרים. השופט מגיע למסקנה כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות את האמצעי החריג של קבלת ראיות חדשות, והבקשה נדחית. הצדדים יגישו סיכומים נוספים בנוגע להוצאות הבקשה, כאשר לתובע יינתנו 40 יום להגיב, ולנתבע 40 יום לאחר קבלת הגשת התובע.