ע"א 31620-03-15

תקציר

ערעורו של המערער על פסק דין המורה לו לפנות נכס מושכר הותנה בתשלום אגרות בית משפט ופיקדון. המערערת, לעומת זאת, טענה למצוקה כלכלית וביקשה פטור מהאגרות והקטנת הפיקדון. תוך הכרה בזכותו של המערער לגשת לערכאות, דחה הרשם את בקשתו, בנימוק שאין ראיות מספיקות לאי יכולתו לשלם. הרשם הדגיש את הצורך בתמונה כוללת של מצבה הכלכלי של המערערת, שהיה חסר במקרה זה. סתירות בהגשות המערער, לרבות השמטת פרטי נכסיו ומסירת מידע לא עקבי על חשבונות הבנק שלו, פגעו באמינות טענתו. זאת ועוד, ציין הרשם כי סיכויי הערעור אינם מצדיקים ויתור על שכר הטרחה ודרישות הביטחון, במיוחד לאור העובדה שפסק הדין נשוא הערעור נבע מפשרה בין הצדדים. למרות זאת, הרשם הפעיל הקלות, הפחית את אגרת בית המשפט ל-600 שקל, שישולמו תוך 30 יום, והתיר את תשלום הפיקדון בשני תשלומים חודשיים. בהחלטה הודגש כי אי תשלום יביא לדחיית הערעור. לסיכום, דחה הרשם את בקשת המערערת לפטור וצמצום, אך הציע פשרה להקלת הנטל הכלכלי תוך איזון האינטרסים של גישה לצדק וביטחון למשיב.