פ"א 69834-01-20

תקציר

פסק הדין דן בערעור על מחלוקת על מיקומה של גדר הבנויה על חלקת אדמה. המערערים טענו כי הגדר הוקמה על פי היתר בנייה, ואילו המשיב טען כי לא נבנתה כפי שאושר וביקש צו הריסה. השופט פותח בציון הנסיבות החריגות של המקרה, הכוללות היתר בנייה שניתן בטעות ביחס לגבולות המגרש. השופט מציע הסדר לפיו המערערים לא יתנגדו לכך שהמשיב יהרוס את הגדר על חשבונם, אך לכך מתנגד המשיב. השופט עובר לבחון את התשתית העובדתית של המקרה ומוצא כי הגדר אכן הוקמה בהתאם להיתר הבנייה. עם זאת, ההיתר עצמו ניתן בטעות, שכן הוא איפשר בנייה בתחומי כביש סטטוטורי. טעות זו הופכת את ההיתר לבטל, שכן לרשות התכנון אין סמכות פונקציונאלית לאשר היתר כזה. כתוצאה מכך, הבנייה נחשבת על פי החוק ל"עבודה אסורה", ולבית המשפט יש סמכות להורות על הריסתה ללא הרשעה. למרות פסק הדין לטובת המשיב, השופט קובע כי ההריסה צריכה להתבצע על ידי המשיב ולא על ידי המערערים, בהתחשב בתום ליבם של המערערים ובאינטרס הציבורי. טענת המשיב כי הגדר לא נבנתה בהתאם להיתר נדחית, אך יצוין כי ההיתר נמצא בדיעבד חסר תוקף בשל הטעות. הערעור על צו ההריסה נדחה, אך השופט מורה כי ההריסה תבוצע על ידי המשיב, וקובע מועד אחרון של 60 יום לביצוע ההריסה.