רע"א 1025/17

תקציר

בקשת רשות הערעור במקרה זה נגעה להחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, שאישר את קביעת בית משפט השלום בחיפה כי התביעה העיקרית בדבר ליקויים בבית משותף לא תועבר לבית המשפט בתל אביב. המבקשת, חברה קבלנית האחראית על הקמת הבניין, טענה להעברה על בסיס סעיף שיפוט שנחתם עם הדיירים, אך טענה זו נדחתה משום שהמשיב, המייצג את הבית המשותף, לא היה צד להסכמים אלה. בית המשפט המחוזי לא מצא כל טעות בהחלטת בית משפט השלום להשאיר את סמכות השיפוט בחיפה. עם זאת, היא זיהתה מחדל פרוצדורלי, שכן הערכאה הנמוכה יותר לא דנה בבקשת המבקש לדחיית התביעה על הסף, מה שהוביל להארכת מעצר בעניין זה. המבקש טען כי יש להחיל על נציג הבית המשותף את סעיף השיפוט, ולפרש אותו כשלוחה של הדיירים על פי דיני הנציגות. בתוך כך, טענה המשיבה לזכותה לייצג את הדיירים לפי סעיף 69 לחוק מקרקעי ישראל, המסמיך את הנציג לטפל בענייני תחזוקה של הרכוש המשותף. בית משפט זה כיבד תקדים המאפשר לנציג הבית המשותף לפתוח בהליכים משפטיים בשם הדיירים בנוגע לשטחים משותפים ללא הסכמתם המפורשת. לפיכך, היא אישרה כי פעולותיו של הנציג נופלות תחת תפקיד התחזוקה הראויה הקבוע בחוק המקרקעין, המאפשר לו להגיש תביעות בגין ליקויי קנייני. סמכותו של הנציג, המעוגנת בחוק, פירושה שהם לא היו מחויבים לסעיף השיפוט הקשור לדיירים בודדים. כך, בית המשפט בחיפה שמר על סמכותו, וכל טיעון לדחייה על הסף יתנהל שם. הערעור על סמכות השיפוט נדחה, והמבקש חויב בהוצאות משפט של המשיב בסך 6,000 ₪.