רע"פ 11043/04

תקציר

בתיק שהוגש נגד המבקש בבית משפט השלום בראשון לציון, הוא הואשם בעבירות של התנהגות שאינה הולמת במקום ציבורי, העלבת עובד ציבור ואיומים. אישומים אלה נבעו מאירוע שהתרחש ביום 11.10.99, בו התעמת לכאורה המבקש עם בת זוגה של גרושתו בנתניה, מה שהוביל לעימות שכלל שפה פוגענית ואיומים כלפי שוטר. המבקש ערער על טענות אלה וטען כי מעשיו הוצגו באופן מטעה וכי לא התכוון לאיים על הקצין. עם זאת, בית משפט השלום מצא את עדויותיהם של קצין המשטרה, המתלונן והעדים מהימנות, והרשיע את מבקש האישום, לרבות עבירה נפרדת של החזקת סמים. כתוצאה מכך נגזרו על המבקש עשרה חודשי מאסר על תנאי וחילוט ערבות קודמת בסך 3,000 ₪. משלא היה מרוצה, ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ערער על מהימנות העדים והליכי החקירה, והטיל ספק בהוכחת יסודות להרשעתו. בית המשפט המחוזי אישר את ממצאי הערכאה הנמוכה יותר, ואישר כי האמירות הפוגעניות עמדו בקריטריונים האובייקטיביים לאיומים. עוד עתר המבקש, תוך התמקדות בהרשעתו באיומים, וטען כי מבחן האיומים צריך להתחשב בתפיסת השומע ולא להסתמך על אמת מידה אובייקטיבית בלבד. עם זאת, בית המשפט דבק בתקדימים התומכים בכך שאיום נקבע באופן אובייקטיבי, שעניינו מניעת ההפחדה עצמה, ללא קשר לתגובת השומע. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את הערעור, ואישר מחדש את החשיבות של הגבלת הדיבור המאיים כדי לשמור על הסדר החברתי, במיוחד באקלים של אלימות גוברת.