ת"א 65974-05-18

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך כספי מורכב בין שתי קבוצות של שותפים עסקיים. התובעים, חנוך שטרנליכט והחברות שבבעלותו, תבעו את הנתבעים - תומר בוכריס, אלברט לוי וכמה חברות שבבעלותם - על החזרת הכספים שהזרימו התובעים לעסקים. הכספים המדוברים שימשו לפיתוח פרויקט נדל"ן משותף אך לא הוחזרו לתובעים בעקבות מכירה כושלת של הנכס. התובעים טענו כי נאלצו לפרוע הלוואה שנטלו השותפים מבנק לצורך מימון הפרויקט, וביקשו החזר מהנתבעים. הם גם האשימו את תומר, עורך דין בהכשרתו, בהפרה חוזרת ונשנית של חובת הסודיות שלו, וביקשו מבית המשפט לחייב אותו להחזיר כל מסמך סודי שהיה ברשותו. השופט בחן ביסודיות את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים. נקבע כי חנוך וחברותיו סיכלו ניסיונות למכור את נכס הנדל"ן, דבר שהיה מאפשר לשותפים להחזיר את ההלוואה הבנקאית. כמו כן, התובעים פרעו את ההלוואה בחוסר תום לב, מתוך כוונה לנקוט בהליכים משפטיים נגד תומר ולהפעיל עליו לחצים פסולים, בניגוד להתחייבויותיהם על פי הסכם גישור. לפיכך, נדחתה התביעה להחזר לפי חוק עשיית עושר. התובעים גם לא הוכיחו שהם זכאים להשבה מכוח הסכם המכר או מכוח שעבוד על זכויות הנתבעים בקרקע. עוד קבעה השופטת כי הדרך הראויה להתחשבנות בין שותפים היא באמצעות התחשבנות מקיפה עם פירוק השותפות, דבר שלא התבקש במקרה זה. בנוסף, התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שתומר הפר את חובת הסודיות שלו או פלש לפרטיותם בכך שהחזיק או השתמש במסמכים מסוימים. לבסוף, מצאה השופטת כי טרם הגיע המועד להשמדת מסמכים הקשורים לתובעים, כפי שנקבע בהסכם גישור. משכך, נדחו טענות התובעים במלואן, והם חויבו לשלם לנתבעים 350,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, תוך ביטול כל העיקולים הקיימים על נכסי הנתבעים.