תפ"ח 1012/04

תקציר

כתב אישום הוגש נגד שני נאשמים בגין ניסיון סחר בבני אדם לעיסוק בזנות. נאשם 1 הגיע להסדר טיעון, ואילו נאשם 2 (הנאשם) לא הודה באשמה. עם זאת, לאחר שלב ההוכחות, הגיע הנאשם להסדר טיעון, בו הודה באישום המתוקן של מתן אמצעים לביצוע פשע. במסגרת ההסדר הסכימה התביעה שלא להרשיע את הנאשם לאלתר, בכפוף לקבלת תסקיר משירות המבחן. תסקיר שירות המבחן לא היה חד משמעי לגבי הרשעה או אי הרשעה, והן התביעה והן ההגנה הציגו טיעונים בהתאם. רוב השופטים פסקו לטובת הרשעתו של הנאשם, תוך הדגשת האינטרס הציבורי והצורך לנתק כל חוליה בשרשרת הסחר בבני אדם. הם הטילו עונש מאסר על תנאי, קנס ו-500 שעות עבודות שירות. החלטה זו התבססה על מעורבותו של הנאשם בעבירה, חומרת העבירה והיעדר המלצה טיפולית. השופטת שלי טימן התנגדה וטענה כי נסיבותיו של הנאשם מצדיקות הקלה, והיא הייתה פועלת בהתאם להמלצת שירות המבחן לאי הרשעה ועבודות שירות. השופטים הדגישו את אופיו האינדיבידואלי של הענישה תוך התחשבות גם בצורך בהרתעה במקרים כאלה. כתוצאה מכך, הורשע הנאשם ונגזר דינו על יסוד החלטת הרוב.