ענ"א 10329-06-09

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט הקריות לנוער להאריך את אשפוזו הכפוי של המערער בבית החולים זיו בצפת בשלושה חודשים. המערער, נער בן 14, אושפז לאחר שמצבו הנפשי הידרדר בעת שהותו בטיבט עם אמו. האם התנגדה לאשפוז ולטיפול, בטענה שמצבו של בנה נובע ממדיטציה אינטנסיבית, תופעה מוכרת בטיבט עם טיפול ידוע. בית המשפט לנוער נעתר לבקשת פקיד הסעד להמשך אשפוזו של המערער על סמך חוות דעת של פסיכיאטר ילדים ונוער והמלצת ועדה פסיכיאטרית מחוזית. הערעור טוען לפגמים פרוצדורליים ומבקש את שחרורו של המערער מאשפוז. האם טוענת שהאבחנה שגויה ומציעה שיטות טיפול חלופיות. בית המשפט מוצא את החלטת בית המשפט לנוער כחוקית, שכן הוא פעל מכוח הוראת חירום בחוק הנוער. למרות המלצת הרופאים המטפלים להמשך אשפוז, מקבל בית המשפט את הערעור ומורה על שחרורו של המערער מאשפוז כפוי. ההחלטה מתבססת על נכונותה של היולדת לטפל בו, חוסר האמון בה שנוצר על ידי צוות בית החולים וזמינותן של דרכי טיפול חלופיות. בית המשפט מציב תנאים לשחרור, לרבות צו עיכוב יציאה, פיקוח שוטף וחובת דיווח. ההחלטה גם קוראת למשרד הבריאות להתייחס לסוגיות פרוצדורליות וממליצה על תיקוני חקיקה להבהרת חוק הנוער.