ת"א 26039-06-19

תקציר

בית הדין בוחן בקפידה תביעות לדחיית תביעה בלימין בשל אופייה הקיצוני – דחייה כזו מונעת מהתובע להמשיך את התביעה כליל. השופטת מצאה כי כתב התביעה של התובעים כולל די טענות ספציפיות ופירוט של מעשים ומחדלים המיוחסים לנתבע, המבססים עילת תביעה ויריבות בין הצדדים. בעוד הנתבע טען כי אין לתובעים ראיות התומכות בטענותיהם, הדגישה השופטת כי בשלב מקדמי זה לא נבחנת היכולת להוכיח את הטענות. השופטת התייחסה גם לטענות נוספות שהעלתה הנתבעת, ובהן היעדר נזק לכאורה, ניצול לרעה של הליכי משפט והיעדר תצהיר לכל תובע. השופטת דחתה טענות אלה: די היה בבקשת התובעים לפיצויים לא ממוניים כדי לבסס תביעה, ותום ליבם של התובעים בהגשת התביעה לא הצדיק דחייה בשלב מוקדם זה, במיוחד בהתחשב בהסברי התובעים לגבי מניעיהם. יתר על כן, השופט סבר כי די בהגשת תצהיר של תובע אחד מתוך עשרים וחמש, שכן טענותיהם של כל התובעים כבר פורטו בכתב התביעה. לבסוף, מצאה השופטת כי טענת ההתיישנות שהעלה הנתבע עמומה מכדי להצדיק פיטורין על הסף, ויש לברר את הפרטים העובדתיים במהלך ההליך. לסיכום, החליטה השופטת כי פיטורין אינם ראויים במקרה זה ודחתה את בקשת הנתבעת. הנתבע חויב לשלם לתובעים הוצאות בסך של 1,500 ₪.