ב"ש 92987/06

תקציר

המבקש ביקש לעכב את ביצוע 17 חודשי המאסר שנגזרו עליו בגין איומים על שופט. הבקשה נדחתה בבית משפט קמא, מה שהוביל את המבקש לרצות את עונשו ביום 7.8.2006. המבקש ערער על גזר הדין ועל גזר הדין, וביקש עיכוב ביצוע בשל האפשרות לרצות מאסר מיותר אם הערעור יתקבל. ההגנה טענה כי האיום כוון רק כלפי בנו של המבקש ולא כלפי השוטרים, ולכן לא עמד בדרישות לעבירת האיומים. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו וקיבל את עדות השוטרים כי המצב מאיים. עוד צוין, כי גרסתו של המבקש לאירועים נדחתה על ידי בית משפט קמא בשל חוסר מהימנותה. בהיבט המשפטי, בית המשפט קבע כי לא צריך להיות קשר בין האדם המאוים לבין מושא האיום. די בכך שהמאיים צפה שדבריו עלולים להפחיד את תופס האיום. במקרה זה, האופי המאיים של ההודעות, המופנות כלפי שופט, עלול להוות איום על השוטרים הנוכחים. בית המשפט לא מצא פגמים משפטיים בניתוחו של בית משפט קמא וקבע כי עברו הפלילי של המבקש וחומרת העבירה עולים על סיכויי הצלחת הערעור, שהוגדרו כנמוכים. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה. התיק ייקבע לדיון בערעור בהקדם האפשרי, בהתחשב במאסר הנוכחי של המבקש.