רע"א 9493/04

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על דחיית בקשה להשבת אגרות בית משפט. המבקשים הגישו תביעה על סך למעלה מ-8 מיליון שקל נגד חברת ביטוח, שהובילה להליך גישור. הגישור אמנם לא הצליח לפתור את הסכסוך, אך הוביל להסכמות פרוצדורליות שייעלו את הדיון. לאחר מכן הוכרע התיק על ידי בית המשפט באמצעות פסק דין של פשרה, שבעקבותיו ביקשו המבקשים החזר של אגרות בית המשפט שלהם, אשר נדחה על ידי הרשם ולאחר מכן על ידי שופט בית המשפט המחוזי. המבקשים טענו כי הליך הגישור מהווה הליך פישור, וככזה הם זכאים להחזר שכר טרחה לפי תקנות בתי המשפט. עם זאת, פסק הדין דוחה טענה זו, ומסביר כי התקנות מאפשרות החזר שכר טרחה רק במקרים שמסתיימים בפשרה או בפישור, מה שלא היה המקרה כאן שכן בית המשפט נדרש לתת פסק דין. פסק הדין מדגיש כי אגרות בית המשפט מוצדקות על ידי השירותים הניתנים על ידי מערכת בתי המשפט ונועדו גם להרתיע מפני הליכים מיותרים. מאחר שעניינם של המבקשים לא נכלל באף אחת מהקטגוריות המפורטות בתקנות להשבת אגרות, נדחה הערעור. בנוסף, פסק הדין מכיר בכך שהתקנות הנוכחיות אינן מתחשבות במצבים שבהם הסכמים פרוצדורליים מקצרים את ההליך השיפוטי ומציין כי תיקון שידון במקרים כאלה יועיל.